הראל בע"מ - חברה לבטוח נ' רחמים

פסק דין

בפני תביעה לתשלום סך 4,066 ₪. בהתאם לתקנה 214ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") התבררה התביעה בפסים של סדר דין מהיר, שלכן, בהתאם לתקנה 214טז לתקנות, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.

התובעת הינה חברה העוסקת בעסקי ביטוח ואילו הנתבעת הפעילה, במועד הרלוונטי לתביעה, מסעדה בכניסה למושב רווחה (להלן: "העסק").

ביום 1.4.08 הונפקה לנתבעת על ידי התובעת פוליסת ביטוח לעסק (להלן: "הפוליסה"), בגינה אמורה הייתה הנתבעת לשלם פרמיה. כחצי שנה לאחר מכן, ביום 25.9.08, בוטלה הפוליסה על ידי התובעת בטענה לאי תשלום הפרמיה על ידי הנתבעת. במסגרת תובענה זו עותרת התובעת לחיוב הנתבעת בתשלומי הפרמיה המחושבים לפי המועדים בהם הייתה הפוליסה בתוקף.

לטענת התובעת, כל ששילמה הנתבעת בגין הפוליסה הינו סכום בודד של 1,000 ₪ ביום 28.7.08 (לפי דו"ח הגבייה – נספח 5 לתצהיר מטעם התובעת). בהפחתת סכום זה, טוענת התובעת, נותרה הנתבעת חייבת סך של 4,057.31 ₪, אליו מצורפים הפרשי הצמדה וריבית עד ליום הגשת התביעה.

הנתבעת מצידה, הגישה כתב הגנה הכתוב בכתב יד ומשתרע על פני עמוד אחד. בכתב ההגנה, מודה הנתבעת כי התקשרה עם התובעת בחוזה ביטוח במסגרתו הונפקה הפוליסה, ברם טוענת כי הפרמיה הכוללת בגין הפוליסה הסתכמה בסך של 7,000 ₪ אשר מתוכם שולמו במזומן 3,000 ₪. לפי תחשיב הנתבעת, בחלוקת הפרמיה לשנים עשר חודשים יוצא שעלות כל חודש ביטוח הינה 583.33 ₪ ומאחר והפוליסה עמדה בתוקף ששה חודשים עד לביטולה, חייבת הנתבעת סך של 3,500 ₪ כפרמיה לתובעת. מאחר וסך של 3,000 ₪ שולמו במזומן (לשיטת הנתבעת) נותר חוב של 500 ₪ בלבד.

לישיבה מקדמית אשר התקיימה ביום 2.9.09, לא התייצבה הנתבעת. אביה, מר רחמים נתן (להלן: "נתן") התייצב במקומה וטען כי התובעת הינה "לאחר לידה", שלכן לא יכלה להתייצב. באותה ישיבה ניתנה לתובעת ארכה להגשת תצהיר של סוכן הביטוח מטעמה וכן הוקצב מועד לנתבעת (באמצעות נתן) להגיב לתוכן התצהיר. בעקבות החלטה זו הגישה התובעת תצהיר של סוכן הביטוח, מר שרון נחמן (להלן: "שרון"). הנתבעת מצידה, לא הגישה כל תגובה לתצהיר. למעשה, זולת כתב ההגנה (אשר אף הוא לא נתמך בתצהיר) לא הגישה הנתבעת כל תצהיר מטעמה.

למועד ההוכחות לא התייצבה הנתבעת. חלף זאת בקש פרקליטה במעמד הדיון לדחות את מועד ישיבת ההוכחות, בטענה למחלת נתן. בקשתו נדחתה ובעקבות זאת נחקר שרון והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

כלל יסוד בדיני הראיות קובע כי "המוציא מחברו עליו הראיה". התובעת דכאן, היא "המוציא מחברו" ועליה הנטל להציג ראיות להוכחת טענותיה. התובעת עמדה בנטל זה.

בהתאם לפירוט בתצהירו של שרון, מפרטת התובעת את השתלשלות האירועים, מצרפת תדפיסים המבטאים את תחשיבי החוב ומתייחסת לכל טענות הנתבעת. כך מתברר, לפי תצהירו של שרון, שחוב הנתבעת עובר ליום 27.12.08 עמד על 4,057.31 ₪.

הנתבעת מצידה, לא הציגה כל תצהיר לתמיכה בגרסה המובאת בכתב ההגנה.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת שסך הפרמיה הסתכם ב- 7,000 ₪ וכי התשלום החודשי צריך לעמוד על 583.33 ₪. הנתבעת לא הסבירה תחשיבים אלו ולא התייחסה כלל לסכומי הפרמיה הנקובים במסמכים אשר הציגה התובעת.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת ששילמה לתובעת, באמצעות שרון, סך של 3,000 ₪ במזומן אותם יש להפחית מהחוב הנתבע. דא עקא, שלא זו בלבד שלא הובא לטענה זו כל תימוכין אלא שב"כ הנתבעת אף הודה שאין ביכולתו להוכיחה וחזר בו מהטענה בסיכומיו. משמכך, כל שנותר מטענת התשלומים לתובעת הינו הסך של 1,000 ₪ בו ממילא הודתה התובעת והתחשבה בו בתחשיביה. לא למותר מלציין כי הניסיון לטעון לתשלומים "במזומן" אותם העלים שרון משמעותם כטענת קנוניה ומרמה לגביה נטל ההוכחה גבוה במיוחד. הנתבעת אף לא התקרבה להוכחת הטענה ובדין חזרה בה ממנה.

בהיעדר ראיות מצידה ניסתה הנתבע לקעקע את מהימנותו של שרון בטענה לסתירה בין האמור בסעיפים 4 ו- 10 לתצהירו. טענה זו איננה נכונה. בסעיף 4 לתצהיר שרון מתייחס הוא לתשלום היחיד ששלמה הנתבעת בסך 1,000 ₪ כאמור. בסעיף 10 לתצהירו, לעומת זאת, מתייחס שרון לשיקים אחרים לגמרי. בישיבה המקדמית הציג נתן צילומי שיקים שכביכול נמשכו בגין הפוליסה (מוצג נ/2). עיון בצילומים אלו מראה שבכלל נמשכו לפקודת חברה אחרת, חברת הביטוח שירביט. כל שהסביר שרון הוא שאין לשיקים אלו כל קשר לתביעה זו. הסברו הגיוני על פניו וודאי שאין בתצהירו אותה סתירה לה טענה הנתבעת.

גם ביתר טענות הנתבעת לא מצאתי ממש.

בסופו של יום הציגה התובעת תחשיבים מפורטים וגרסה סדורה הנתמכת בתצהיר. הנתבעת מצידה לא הציגה כל ראיה והסתפקה בהעלאת טענות כוללניות וחסרות יסוד. בנסיבות אלו אני סבור כי התובעת הוכיחה גרסתה כדבעי ולפיכך אני מקבל את התביעה.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 4,066 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה. כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת את אגרת בית המשפט ותישא בשכר טרחת פרקליטי התובעת בסך של 4,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתן היום, כ"ה תשרי תשע"א, 03 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: